כשהמתבגר לא משקיע בלימודים

מוטיבציה היא הרצון להגיע אל מטרות, ורצונם של הורים רבים הוא שתהיה לילדיהם מוטיבציה ללימודים כדי שיצליחו בתחום האקדמי. כיוון שאיש לא יכול לרצות עבור אדם אחר וע"י כך לגרום לו לנוע באופן קבוע נשאלת השאלה כיצד לדרבן מוטיבציה אצל הילדים.

מוטיבציה נחלקת לכמה סוגים:

מוטיבציה פנימית: באה ממניעים הקשורים לרצון חופשי להנאה, עניין, וקשורה גם לתחושת מסוגלות להשגת מטרה (עד כמה צפויה לי הצלחה ועד כמה חוסר הצלחה פוגע בדימוי העצמי).

מוטיבציה חיצונית: מופעלת ע"י הרצון לקבל תגמול כלשהו. המיקוד הוא חיצוני ולא פנימי, כלומר, האדם בוחר אך הבחירה תלויה בגורם חיצוני. לדוגמה, מחמאה הינה תגמול חיצוני שיכול לדרבן לעשיית המעשה הנכון מתוך רצון להערכה.

כמו כן, יכולה להיות מוטיבציה להמנע מסנקציה לא נעימה כמו להיתפס כמישהו ש"אינו חכם" בפני חברי הכיתה ע"י השוואת ציונים בין התלמידים.

מוטיבציה פנימית נחשבת כיציבה יותר מפני שהמניע הוא פנימי, אך במידה והילד אינו מונע ממוטיבציה פנימית, ניתן לתגמלו ע"י מוטיבציה חיצונית כדוגמת מילים טובות ("כל הכבוד!", "אני סומך על שיקול הדעת והתעדוף שלך ביחס לזמן מסך ולימודים"). הערכה יוצרת תמריץ חיצוני, שמדרבן עם הזמן והעקביות את המוטיבציה הפנימית, כשהילד לומד הציונים שלו בהתאם (אסייג ילדים הזקוקים לאסטרטגיות למידה) בעקבות אלו תחושת המסוגלות עולה והילד מרגיש טוב עם עצמו (מוטיבציה פנימית) ככל שעולה תחושת המסוגלות, הילד מבין שכדאי להשקיע את המאמץ כי הוכיח לעצמו שאם הוא משקיע – לבסוף הוא מגיע. בדרך זו, מתמלא "סל ההצלחות" ותחושת הערך העצמי מתגמלת והופכת למוטיבציה פנימית המפעילה את הילד ללא השגחה של אדם חיצוני.

"כשהילד שלי לומד הוא משתפר, אבל המוטיבציה שלו למסכים גבוהה יותר".

מומלץ להגביל את זמן המסכים לשעות ספציפיות, על מנת לפנות זמן המוקדש ללמידה (הקניית הרגלי למידה), ניתן להתקין אפליקציות ייעודיות המנתקות את האינטרנט למכשירים ספציפיים לפי העדפת ההורה למשך זמן מוגבל התחום בשעות קבועות לכל מכשיר. כך אנו מקטינים את הזליגה והסחת הדעת לאינטרנט. "חרדת מבחנים"

במידה וילד נוטה לתגובות של חרדה ולחץ בזמן מבחנים ולכן דוחה, מתקשה להתארגן לקראת או נימנע מלמידה צריך לעזור לו לזהות את הלחץ (לנסות לזהות את מוטיבציית הדחיה או ההימנעות) ולחפש עזרה ודרכים לחזק את מוטיבציית הלימודים שחבויה בתוך חרדת הכישלון (לנשום כמו הנשימות כשמפריחים בועות סבון, להמתין 45 שניות ואז הלחץ בזמן מבחן נרגע ורואים שאלו רק עוד תרגילים שכבר תרגלת, "כשאת לומדת את מצליחה, תסמכי על עצמך שאת יכולה").

ניתן לומר לילד שאין לו שליטה על נטיית החרדה שלו אבל יש לו שליטה והשפעה על ניהול החרדה ומכאן גם על מוטיבציות הקשורות לחרדה (תלמד היטב בבית ותעשה כמיטב יכולתך במבחן).

בנוסף חשוב לציין, שצריכה להיות פניות ללימודים, ילד שמרגיש דחוי או מושפל בכיתה יתקשה להתרכז בלימודים כי מבחינתו העניין החברתי לוקח את כל המשאבים, כמו כן ילד רעב או עייף.

ככל שילד יותר חרד, מוטרד, חסר ביטחון, ככל שהוא מרגיש בודד, חסר ערך ולא מאמין בעצמו – כך קטן הסיכוי להתחבר למוטיבציה שלו ולפעול לפיה.

דימוי עצמי חיובי מתחבר לתחושת מסוגלות, כלומר, אני יודע/ת שאני מסוגל/ת להתמודד היטב. להורים יש השפעה רבה על תחושת הדימוי העצמי של הילד כיוון שהבית הוא מקום בו מסירים הגנות ומתמלאים או מתרוקנים מאנרגיות. כשהורה מכוון את תשומת הלב למה שיש במקום למה שאין, הילד לומד את חוזקותיו ומתעצם, כך הוא פונה לאתגרים בתחושת מסוגלות ומחקרים הראו שכשאנו פונים להתמודדות עם התחושה שנצליח כך עולים הסיכויים להצלחה, לעומת זאת, ילד שבטוח שהוא לא מסוגל או לא מספיק טוב , ימנע מלמידה וכך גדלים סיכוייו להתמודדות שאינה במיטבה (עמדת נחיתות). דימוי עצמי חיובי אינו מדבר רק על החוזקות (אם כי בעיקר) אלא גם על קבלה מתוך מקום שלם עם מי שאני, ולמידת אסטרטגיות התמודדות, לדוגמה ילד שכחן או דחיין, צריך להיות מודע לכך ולמצוא אסטרטגיות פעולה כמו: לעשות עכשיו ומיד וכך להמנע מדחיינות המביאה עמה לחץ יומיים לפני מבחן.

What can members do?

Members can follow each other, write and reply to comments and receive blog notifications. Each member gets their own personal profile page that they can customize.

Tip:

You can make any member of your blog a writer so they can write posts for your blog. Adding multiple writers is a great way to grow your content and keep it fresh and diversified.

Here’s how to do it:

1. Head to your Member’s Page

2. Search for the member you want to make a writer

3. Click on the member’s profile

4. Click the 3 dot icon ( ⠇) on the Follow button

5. Select Set as Writer